מצרחות ואיומים ליחסים טובים: 
איך להתגרש בצורה יפה, עם חלוקה הוגנת של הנכסים, בלי לגרום סבל מיותר לילדים ובלי לשלם מאות אלפי שקלים לעורכי דין?

תוכן שיווקי

לא קל לקבל את ההחלטה להתגרש. לפרק את ההבטחה, את החלום המשותף ואת המשפחה שבניתם. הפחד לפגוע בילדים, לערער את יציבותם הרגשית והכלכלית ולהקים עבורם בית חדש, הפעם בעשר אצבעות בלבד – מדיר שינה ומטלטל, ואליו מצטרפים חרדות קיומיות של ממש, כמו החשש לאבד את קורת הגג שמעל ראשכם, את ההון והנכסים שצברתם, "להידפק" בתהליך הגירושין ולהישאר בלי כלום. 

כיוון שמדובר בהחלטה קשה כל כך, המלווה בתחושת אשמה ואחריות כבדה מנשוא, ברוב המקרים לוקח זמן רב לגבש אותה. פעמים רבות, לפחות אחד הצדדים "מתבשל" עם הרעיון במשך שנים. אך כאשר מגיעים לנקודת האל-חזור, ממנה כבר יודעים שלא ניתן יותר להמשיך, השאיפה של מרבית הזוגות היא לפחות לסיים את זה יפה, לטובת כל הצדדים ובעיקר למען הילדים. האם זה אפשרי?

יובל גיל - מאגר
גישור בתיקים של מיליונים הוא כמו תהליך עדין של סילוק פצצות. יובל גיל בגישור זוגי (צילום: יואל דר)

"סבלתי בתוך מערכת היחסים הזאת, אבל היה לי מאוד קשה לפרק את המשפחה"

"לי לקח חמש שנים להגיע להחלטה", מספרת לימור, שהתגרשה מבעלה, אבי (שמות בדויים), כשהייתה בשנות ה-40 לחייה. "יותר מ-15 שנים היינו ביחד ובמשך הרבה מאוד זמן סבלתי בתוך מערכת היחסים הזאת, אבל היה לי מאוד קשה לפרק את המשפחה. פחדתי שיהיה לילדים קשה, שזה יעשה להם רע, וגם שיהיה לי קשה להסתדר לבד, לגדל אותם לבד. זה כל פעם עצר אותי מלעשות את הצעד".

כשבסופו של דבר, כשלימור הבינה שהיא לא מסוגלת יותר להמשיך כך והודיעה לאבי, בעלה, על רצונה להתגרש, היא נתקלה בהתנגדות גדולה: "הוא ממש לא רצה להתגרש וסירב במשך לא מעט זמן, וגם כשכבר אמר שהוא מוכן, ראיתי שהוא לא מזיז את העניינים. אז אמרתי לו: טוב, או שאתה מסכים עכשיו ללכת לגישור, או שאנחנו הולכים לבית המשפט".

למה דווקא גישור?

"אני בנאדם שלא אוהב מלחמות. היינו תקופה ארוכה ביחד וזה שבסוף זה לא הסתדר, לא אומר שצריך לסיים בצורה לא יפה. גם אבי, אגב, לא רצה ללכת לבית משפט. ההורים שלו התגרשו כשהוא היה ילד, הוא יודע איך גירושים יכולים להיות לא יפים, בעיקר עבור הילדים, אז שנינו ידענו שזה עדיף. בתור מי שיזמה את הצעד, הצעתי שהוא זה שיבחר את המגשר, כדי שלפחות ירגיש בנוח בתהליך".

"זה הגיע לסיטואציות מאוד מכוערות, היו רגעים שבהם זה כמעט התפוצץ"

השניים הגיעו אל המגשר יובל גיל, כשביניהם קונפליקטים לא פשוטים בשני התחומים הנפיצים ביותר בתהליך הגירושים – חלוקת הרכוש והילדים. הם אמנם הסכימו על משמורת משותפת, אך בדיוק מסיבה זו אבי סירב לשלם מזונות, למרות פערי השכר הבולטים בין בני הזוג. בנוסף, הוא דחה כל פתרון אפשרי בנוגע לחלוקת הבית המשותף, ומעל לכל – סירב בכל תוקף לספר לילדים.

"כל האקט הזה של הגירושים היה לו מאוד קשה", היא מספרת, "הוא כל הזמן דחה את הרגע שבו נספר לילדים את האמת כי הוא פשוט לא רצה לעשות את זה. בינתיים, אני הרגשתי שהילדים במעין סחרור, הם רואים שאנחנו לא ביחד אבל אנחנו לא אומרים להם שום דבר, זה היה מאוד מבלבל עבורם. 

"הפערים בינינו היו מאוד קשים וזה הגיע לסיטואציות מאוד מכוערות. היו איומים, היו רגעים שבהם זה כמעט התפוצץ, אבל איכשהו יובל הצליח לגשר בינינו ולהתעלות על הפערים האלה. אני לא יודעת איך הוא עשה את זה, באמת, כי אבי הוא לא טיפוס של פשרות. אבל הוא דיבר איתו המון, הקשיב לו המון, לשנינו. הוא אפילו יזם שיחה עם מדריכת ליווי ההורים שלי ושניהם יחד נרתמו לשכנע את אבי ועזרו לנו לגבש את האופן שבו הצגנו את זה בסופו של דבר לילדים".

מייטיפ - יובל גיל בגישור זוגי
"אמרו לי שזה בחיים לא יילך איתו בגישור, היום אני יכולה להגיד שהתהליך הזה הוא הדבר הכי טוב שעשינו". יובל גיל. (צילום: יואל דר)
"היום אני יכולה להגיד שהתהליך הזה הוא הדבר הכי טוב שעשינו"

לאחר שהמכשול הזה הוסר, נסללה גם הדרך להסכמות בנושא הרכוש, השניים הצליחו להגיע לפשרות שהיו מקובלות על שניהם והיום היחסים ביניהם טובים מאי פעם. לדברי לימור, הם לא היו מגיעים למצב הזה בשום דרך אחרת, למרות שבהתחלה הסיכויים נראו קלושים.

"כל מי שמכיר את אבי אמר לי שזה בחיים לא ילך איתו בגישור, כי הוא טיפוס די קשה. היו רגעים שגם אני חשבתי שזה באמת לא יצליח. אבל יובל זיהה מההתחלה את הדברים שמפעילים כל אחד מאיתנו, וידע להיעזר בהם כדי לגשר בינינו. הוא הבין, למשל, שהרבה פעמים צריך לתת לאבי להרגיש שעושים מה שהוא רוצה, כי הוא צריך להרגיש בשליטה, אבל גם עזר לי לא לוותר על דברים חשובים, שבהמשך הדרך יעניקו לי ביטחון."

"בגלל שהיוזמה הגיעה ממני, הגעתי מראש עם מחשבה שאני כנראה אצטרך לוותר על הרבה דברים, ומאוד חששתי מזה. אבל יובל עזר לי לשמור על הדברים שהיו חשובים לי. היום אני יכולה להגיד שהתהליך הזה הוא הדבר הכי טוב שעשינו. חד משמעית. היום אנחנו מדברים יותר טוב, אנחנו מסתדרים יותר טוב, הילדים עברו את זה בטוב. אני כמעט בטוחה שלא היינו מצליחים לעשות את זה עם אף מגשר אחר".

הנזיר שיחלק (בהסכמה) את הפרארי שלכם

יובל גיל הוא בהחלט מגשר יוצא דופן, ולא רק בגלל היכולות המקצועיות שלו. כשהוא נכנס לחדר, מתפשטת במרחב אנרגיה מאוד מיוחדת, מעין שלווה מדבקת שמקורה בפרט מעניין מאוד בסיפור החיים שלו.

מאסטר יובל בישיבה
עורך דין, מגשר, ומאסטר זן קוריאני. יובל גיל במנזר (תמונה מהאלבום הפרטי)

את דרכו המקצועית החל כעורך דין. הוא עמד בפני קריירה מבטיחה, שבמסגרתה כבר ייצג חברות וגופים גדולים, אך על אף שנחל הצלחות רבות, הוא לא הרגיש בנוח מבחינה מוסרית. הנפש שלו לא הייתה שלמה עם התככים, המריבות והקטנוניות שמעורבים בהליכים המשפטיים, והוא החליט לשנות מסלול.

יובל עזב את הכל, נסע ללמוד זן ממאסטר זן קוריאני וחי במנזר במשך שנה שלמה, כנזיר מן המניין. בתקופה זו הוא הבין מה הפריע לו בחייו הקודמים והחליט שמעתה ואילך יהיה "כלי של טוב בעולם". כשחזר לארץ, היה לאחד ממייסדי תחום הגישור בישראל – שימש כיו"ר המייסד של ארגון המגשרים הישראלי, הקים מרכזי גישור, הכשיר מאות מגשרים ומאז ועד היום – ליווה כ-10,000 תהליכי גישור.

יובל גיל עם השופט אהרן ברק, יוזם הגישור במערכת המשפט בישראל, ומגשרים צעירים שהכשיר (תמונה מהאלבום הפרטי)

הכלים שרכש מעצם היותו מאסטר זן (תואר שבארצות המזרח נחשב לבעל יכולות טיפוליות גבוהות מפסיכולוג) מאפשרים לו להגיע לתהליך הגישור עם המון הקשבה ויכולת לזהות את צרכי האנשים שיושבים מולו. אך הנזיר הזה מבין גם דבר או שניים על העולם החומרי. יובל הוא בוגר לימודי מימון וחשבונאות ב-University of Westminster בלונדון, אשר שימש לאורך השנים כיועץ לבנק הפועלים והיה שותף להטמעת הגישור במערך הגבייה של הבנק. 

הנזיר הזה מבין גם דבר או שניים על העולם החומרי

הידע הכלכלי והמשפטי הנרחב שלו, והניסיון הרב שצבר הן בתהליכי גישור זוגיים והן בגישור בארגונים גדולים, הפכו אותו למאסטר גם בתחום חלוקת הנכסים. תחת ידיו עברו עד כה מעל 60 מיליארד שקלים בתיקי גישור זוגיים, בהם תיק אחד בשווי 120 מיליון דולר.

אחד הקונפליקטים החריפים ביותר שהוא זוכר התקיים בין רחל (שם בדוי), העוסקת באחד ממקצועות הטיפול, לבין בעלה, שותף במשרד רואי חשבון שחלקו במשרד מוערך בכ-50 מיליון ש"ח.

"בעלי אמר לי – נחלק את הבית ואת החסכונות, אבל מהעסק שלי לא תקבלי שקל!"

"היחסים בינינו תמיד היו סוערים", מספרת רחל. "רבנו המון, היו המון התפרצויות, עד שבאחת הפעמים הוא הודיע שזהו, מתגרשים. הייתי בהלם, לא רציתי לפרק את המשפחה. כשהתחלנו לדבר על זה, הוא אמר לי שנחלק את הבית, החסכונות והפנסיות חצי חצי, אבל 'מהעסק את לא תקבלי שקל!'.

"הגעתי לגישור מאוד נסערת ועצובה, עדיין בהלם. הכל קרה כל כך מהר ולא היה לי בכלל זמן לעכל את הדברים. הייתי בחרדות ובחשש גדול מהעתיד, במיוחד מבחינה כלכלית. מאז שהתחתנו חייתי ברמת חיים גבוהה והיה לי הכול, ופתאום אני צריכה לקבל החלטות גדולות על כסף, שאף פעם לא היה התחום שלי בבית. הרגשתי אבודה, פחדתי שאני אמצא את עצמי בלי בית, בלי כסף, שלילדים שלי לא יהיה איפה לגור".

לרחל היה ברור שאם תלך על פי התכתיבים של בעלה, היא תפסיד הרבה מאוד כסף שמגיע לה על פי חוק, אך היא גם חששה מאוד להילחם בו. "ראיתי את הנזקים של מלחמות בבתי המשפט, ואיך זה קורע משפחות. הוא האבא של הילדים שלי! דאגתי לילדים ולא רציתי שהם ישלמו מחיר נפשי כבד על המאבקים שלנו. והאמת, גם לא היו לי את הכוחות הנפשיים להתמודד מולו.

"כשהגענו ליובל, הוא הרגיש בדיוק מה עובר עליי ומה עובר על בעלי. בשלב ראשון הוא הושיב אותנו בחדרים נפרדים, וזה כבר אפשר לי להרגיש יותר בטוחה ולשיח להיות יותר ענייני. רק מעצם הנוכחות שלו בחדר הרגשתי איך הכעס נרגע ואני מצליחה לחשוב יותר בהיגיון. מאותו רגע התקשורת שלי הייתה רק מול יובל, והיו לי אתו שיחות נפש מאוד ארוכות ופתוחות. אף פעם לא פגשתי בן אדם כזה, שאפשר להגיד לו הכול, גם את הדברים הכי מכוערים ומגעילים, והוא פשוט לא שופט אותך. זה אפשר לי לשחרר הרבה קיטור וניטרל הרבה מהלחץ שהייתי בו".

"בסוף אותו היום, נוספו לי בהסכם עוד מיליון שקלים"

"היו פעמים שחשבתי שהכול הולך להתפוצץ ושבחיים לא נגיע להסכמות", רחל ממשיכה. "שבעלי בחיים לא יוותר ולא יסכים למה שאני רוצה. אבל בדיוק במקומות האלה, כשהייתי בטוחה שגם יובל עומד להרים ידיים, הוא חייך, ועם החיוך שלו גם אנחנו נרגענו ואפשר היה להתחיל מחדש. 

"הייתה לו יכולת בלתי מוסברת להבין אותי בלי מילים, ולפעמים עוד לפני שדיברתי, הוא כבר ידע מה אני רוצה. למשל, אחד הדברים שהכי ריגשו והפתיעו אותי קרה אחרי שכבר נתתי ליובל תשובה שאני מסכימה לחתום. הסכמתי, אבל בתוכי הרגשתי שאני מתפשרת, שאני חותמת רק כי אין לי כוחות יותר, ולא כי אני מקבלת את מה שאני באמת רוצה. איכשהו, יובל הרגיש את זה. 

"יום למחרת הוא בא אלי ואמר לי: 'אם לא תרגישי שהחלוקה הייתה הוגנת, יהיה לך קשה להשתחרר ולהתקדם בחיים, ובגלל זה לא נעצור כאן'. בסוף אותו היום, נוספו לי בהסכם עוד מיליון שקלים. אני לגמרי זוקפת את הצלחת התהליך לזכות יובל. לא האמנתי שבעלי ישחרר שקל וישחרר את הכעס שלו עלי, אבל בסופו של דבר יצאנו מרוצים ומחייכים, וזה אפשר לשנינו להתקדם וליצור בינינו מחדש חברות וקשר טוב, גם אחרי הגירושים".

יובל בלכשת ראש עירית רחובות
ממייסדי תחום הגישור בישראל. יובל גיל (תמונה מהאלבום הפרטי)
"הליך משפטי הוא ארוך, כואב ויקר, אלה שנים מבוזבזות מהחיים"

יובל גיל, איך אתה מסביר את ההצלחות הרבות של תהליך הגישור? מה ההבדל בינו לבין התהליך המשפטי הרגיל?

"הליך משפטי מתעסק במה היה, בעבר, במי אשם ומי חייב למי. לכן זה תהליך ארוך, כואב ויקר, שיכול להימשך על פני הרבה שנים – ואלה שנים מבוזבזות מהחיים. תהליך הגישור מתעסק בעתיד, במה יהיה. אנחנו רוצים ששני הצדדים יצאו בתחושה שהם קיבלו מענה לצרכים ולאינטרסים שלהם, כדי שיוכלו באמת לשחרר ולהתקדם לחיים החדשים.

"גישור גם עולה כ-10% מתהליך משפטי. גירושים בבית משפט, עם עורכי דין, יכולים לפעמים לעלות כמו דירה קטנה. לא חבל? ולנזק הנפשי שנגרם לכל המעורבים בתהליך, במיוחד לילדים, בכלל אין מחיר".

עם כל הכבוד לתהליך עצמו, נראה שאתה מצליח להתמודד גם עם תיקים גדולים ומורכבים במיוחד, במקום שמגשרים אחרים היו אולי נכשלים. מה הסוד שלך?

"בזכות עשרות שנים של תרגול זן, אני יודע להישאר ניטרלי ולתת לשני הצדדים תחושה שאני רואה אותם ואת הצרכים שלהם, בלי שיפוטיות. זה תורם לתחושת ההוגנות שלהם בתהליך. לכאורה, כל מי שלומד גישור אמור להישאר ניטרלי, אבל הזן מלמד אותך גם לראות את שני הצדדים בתהליך בעיניים מיטיבות ולא שופטות.

"אני שם את עצמי בנעליים של מי שנמצא מולי – מה חשוב לו? מה חשוב לה? איך ייראו החיים שאחרי עבור כל אחד מהצדדים? זה אחד הדברים שמאפשרים לי להצליח במקומות שאחרים אולי נכשלים. 

"בנוסף, יש לי ניסיון של 20 שנה בגישור סכסוכי בנקאות, נדל"ן ופיננסים, גישרתי בתיקים של מיליונים שהטיפול בהם הוא כמו סילוק עדין של פצצות. הניסיון הזה מאפשר לי לראות מנעד באמת רחב של פתרונות, אפילו בתיקים גדולים ומורכבים מאוד. 

האם "מנעד הפתרונות" באמת רחב יותר בתהליך גישור (לעומת בית משפט)?

אין ספק. מדובר בפתרונות יצירתיים שיכולים להיות מקובלים על שני הצדדים, ושופט לעולם לא יוכל להציע אותם, כי החוק לא מאפשר לו. אבל עם הסכם גישור חתום, בית המשפט יאשר בלי בעיה. 

מה למשל אפשרי בגישור ולא אפשרי כשמתגרשים בבית משפט?

"לדוגמה, החוק מחייב למכור בית ולחלק רכוש מיד עם הגירושין, בעוד שבהסכם גישור ניתן לקבוע שהבית יימכר מאוחר יותר, מכל מיני סיבות שמתאימות לזוג. עוד דוגמה – שופט חייב לחלק שווי של עסק שווה בשווה בין בני הזוג, ובהסכם גישור אפשר להגיע להסכמות אחרות, כמו לא לחלק באופן שווה, אבל לפצות על זה בחלוקת חסכונות או נדל"ן, יש הרבה יותר גמישות שמביאה לזה שבסוף שני הצדדים מרוצים יותר".

מייטיפ - יובל גיל צילום יואל דר
בגישור יש הרבה יותר גמישות מאשר בבית משפט. יובל גיל (צילום: יואל דר)

"חזרתי בי מההסכם וביקשתי בכל זאת מבעלי חצי משווי העסק הנוכחי"

פתרון יצירתי שכזה, אשר יכול להתאפשר רק בתהליך גישור, היה מה שסייע ליוסי ומירב (שמות בדויים), זוג בתחילת שנות ה-60 לחייהם מצפון הארץ, להתגבר על ויכוח לא פשוט.

"כשהתקרבתי לגיל 60", מספר יוסי, "הבנתי שאם אני רוצה להגשים את החלום שלי ולפתוח עסק עצמאי – זה הזמן, אי אפשר יותר לדחות את זה. הייתי שנים בודדות לפני הפנסיה, זו לא החלטה פשוטה לוותר על הביטחון הכלכלי שלנו כמשפחה בגיל הזה, אבל למרות הסיכון, החלטתי ללכת על זה, ומירב מאוד תמכה ועודדה אותי. 

"פתחתי את העסק ממש לפני הקורונה, ולמזלי, התחום שאני מתעסק בו זכה לפריחה דווקא בתקופה הזאת. העסק פרח וגדל, אבל במקביל, היחסים ביני ובין מירב הלכו והידרדרו. אחרי שנתיים, אמרתי לה שאני רוצה להתגרש".

 "אני לא רציתי", אומרת מירב. "הגענו ליובל לגישור ויוסי הסכים לדחות את הגירושים ולבחון איך אנחנו מרגישים בעוד שנה. אבל הוא דרש שאם בסופו של דבר כן נתגרש, שווי העסק לצורך חלוקת הרכוש ייקבע על פי המועד שבו הגענו ליובל לראשונה. הסכמתי. אבל כשחזרנו ליובל שנה אחר כך עם החלטה סופית להתגרש, הייתי בלחץ נוראי. 

"הרגשתי שעשיתי טעות, כי העסק המשיך לצמוח והשווי שלו גדל מאוד בשנה הזאת, בעוד שאני חוויתי ממש חרדה קיומית כלכלית. לא יכולתי לישון בלילה מרוב דאגה מה יהיה איתי, איפה אגור, איך אגמור את החודש. אז חזרתי בי מההסכם שעשינו וביקשתי בכל זאת חצי מהשווי הנוכחי".

אלוני יצחק מגשרים
יובל גיל עם משתתפי תוכנית מג"ן למגשרים צעירים בכפר הנוער אלוני יצחק (צילום מהאלבום הפרטי)

"הוא פשוט מצא דרך להוציא אותנו מהמבוי הסתום שנקלענו אליו"

"אני רתחתי", ממשיך יוסי. "המשמעות של לחלק עכשיו את העסק חצי-חצי היא שאני צריך לתת לה עכשיו 2 מיליון שקל במזומן. מאיפה אני אביא את זה? אני לא בא ממשפחה עם כסף, אין לי בצד שני מיליון שחסכתי, אין לנו אפילו דירה משלנו. עם כל ההלוואות שלקחתי כדי להקים את העסק והמשכורות שאני משלם כל חודש, זה אומר פשוט לשעבד את החיים שלי. לא הייתי מוכן לזה, כבר העדפתי לסגור את החברה ולחזור להיות שכיר. כשהגענו ליובל, הוא היה מאוד קשוב למצוקה של מירב, אבל גם הבין את הבעיה שלי. הוא היה מאוד לא שיפוטי".

"יובל הבין מהר מאוד, בלי יותר מדי דיבורים, מה כל אחד מאיתנו רוצה", מוסיפה מירב. "הוא שאל את שנינו מה אנחנו צריכים, ואותי הוא שאל מה אני מתכוונת לעשות עם הכסף אם אקבל את הסכום שדרשתי. הסברתי לו שאני רוצה דירה משלי, כי אני לא רוצה להיכנס לעשור השביעי שלי בלי כלום. 

"חלמתי אז על דירה מסוימת שראיתי ורציתי לקנות, ויובל שאל אותי: 'אם תקבלי את הדירה, את מוותרת על הדרישה שלך לקבל שני מיליון שקל עכשיו במזומן?' אמרתי לו שכן, ומאותו רגע הוא פשוט מצא דרך להוציא אותנו מהמבוי הסתום שנקלענו אליו. 

"הוא בנה מודל יצירתי שגם יוסי יכול לחיות איתו בשלום וגם אני יכולה לקבל דרכו את מה שאני רוצה. במסגרת המודל הזה יוסי משלם את המקדמה על הדירה, ואני עובדת בחברה במשרה חלקית באופן שמאפשר לי לכסות את תשלומי המשכנתה. הוא היה מאוד הגון, רגיש וקשוב, נתן לכל אחד מאיתנו את המקום להתבטא מתוך הכאב הפרטי, ואף אחד מאיתנו לא הרגיש שהוא מעדיף את האחר על פניו. הכל נעשה מאוד ברגישות ובחכמה".

"הרצון שלי למנוע את הסבל הזה מילדים הוא אחד הדברים הכי חזקים שאני מביא איתי לחדר"

יובל, אתה מגשר בהרבה סכסוכים מסחריים ועובד עם ארגונים גדולים. למה אתה מתעקש לעבוד גם עם זוגות בתהליך הקשה והכואב הזה של גירושים?

"שאלה טובה, אני מניח שזה קשור לזה שעברתי תהליך כזה על בשרי. כשהייתי ילד, ההורים שלי רבו בלי סוף, וכשהייתי בן 9 הם הפסיקו לחלוטין לדבר אחד עם השני. קשה להסביר איזו פגיעה זו בילד. אתה גדל בעולם חצוי, התקשורת בין ההורים שלך עוברת כל הזמן דרכך, וזה שורט. בעיני, זוג שלא מתגרש בגלל הילדים או הסטיגמה זה הרבה יותר גרוע מזוג שרב כל הזמן ולא מתגרש. 

"כשהשתחררתי מהצבא ואחותי בדיוק סיימה תיכון, אמא שלי נסעה לגור ביפן ל-18 שנה ואבא עבר לפורטוגל. הם לא הסכימו לדבר ביניהם עד מותו של אבא שלי. אני זה שעשה את הגישור ביניהם וטיפל בגירושים שלהם, כמעט 30 שנה אחרי שנפרדו. 

"הרצון שלי למנוע את הסבל הזה מילדים הוא אחד הדברים הכי חזקים שאני מביא איתי לחדר, וזו גם הסיבה שהתחום הזה של גישור בגירושין כל כך מרתק ומרגש אותי. אני אומר לזוגות שמגיעים אליי לבחור בגישור כי מבחינתי הדאגה לילדים היא במקום ראשון".

יובל ומגשרים אלוני יצחק 1
"הדאגה לילדים היא במקום הראשון" (יובל עם מגשרים צעירים בכפר הנוער אלוני יצחק)

למי מתאים תהליך גישור איתך?

"הגישור מתאים לזוגות שרוצים תהליך קצר ונעים (ככל האפשר), ומאמינים שאפשר למצוא פתרונות, גם אם יש מורכבות, רכוש, ממון ואפילו בגידות ברקע. הם מבינים שיש חיים אחרי הגירושים וכדאי ששני הצדדים יצאו בתחושה טובה ולא רק אחד מהם. מעבר לחלוקה הוגנת של הרכוש, מאוד חשובה להם טובת הילדים, וזה מה שעוזר להם להתגבר על הכעסים והמריבות, ולעשות את המעבר מחיים כזוג לחיים של שני אנשים נפרדים בהורות משותפת". 

מה צריך לעשות כדי להתייעץ איתך לגבי תהליך גישור?

"להשאיר לי כאן בטופס את הפרטים שלכם ולעשות את הצעד הראשון לקראת השחרור מהסבל ותחילת החיים החדשים שלכם".

* המידע המוצג בכתבה הינו כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ או חוות דעת משפטית. על הקוראים לקבל ייעוץ מקצועי פרטני לפני כל פעולה המסתמכת על תוכן הכתבה. הכותב/ת, האתר המפרסם ועו"ד יובל גיל אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים.

התוכן היה מעניין? שתפו

להתגרש בצורה יפה, עם חלוקה הוגנת של הנכסים, בלי לגרום סבל מיותר לילדים
Scroll to Top
לבדיקת גובה ההחזר או ההנחה המגיעה לכם מקופת החולים, מלאו פרטים ונבדוק את ההחזר האישי עבורכם
*השירות אינו מיועד לאבחון, טיפול, ריפוי או מניעה כלשהי של מחלה.