האם אפשר להפוך את הגירושים מסיוט לחוויה חיובית, גם כשיש הרבה נכסים משותפים? עו"ד יובל גיל, מגשר, מומחה לפיננסים, ומאסטר זן, עשה את זה עם אלפי זוגות
- אלה בירן
- 7
- 24/01/2024
- 32,603
לצערנו כל זוג שני במדינת ישראל, יעבור גירושין. מדובר באחד מרגעי המשבר הגדולים בחיים, שמאלצים אותנו להתמודד עם הפרידה, לפרק את המשפחה, ולהצליח לחלק את הנכסים המשותפים, דווקא כשאנחנו הכי פגועים וכועסים.
אז מה עושים כשהגירושין טעונים לא רק בכאב הפרידה, פירוק הבית והדאגה לילדים, אלא גם במתח עצום סביב כספים, נכסים, בתים, עסק או ירושה? האם אפשר בכלל להתגרש בלי בתי משפט ועורכי דין שיאכלו חלק גדול מהנכסים שצברתם ויגררו את התהליך שנים?
מסתבר שיש עו"ד, מחלוצי תחום הגישור בארץ, מומחה לפיננסים, ומאסטר זן, שעשה את זה עם אלפי זוגות, ואין לו ספק – זה אפשרי.
אולי גם לכם זה קרה, אחרי אינספור התלבטויות, ניסיונות לשמור על הבית, ושנים של סבל, החלטתם – מתגרשים. ברגע ההחלטה, כל הפחדים והחרדות עולים. זה מה שקרה לעומר ורווית (שמות בדויים), הייטקיסט ומנהלת בכירה בחברת השמה. כשהזוג הגיע לתהליך גישור לפני גירושין, רווית הייתה מלאת חרדות, הרגישה נבגדת ופגועה, והרבתה להתפרץ במהלך הפגישות. זה לא מפתיע, בהתחשב בעובדה שאת הפרידה יזם עומר בעקבות מה שהוא קורא לו "משבר גיל החמישים", וכשעל הפרק נכסים רבים. לזוג הייתה דירה באחת הערים המבוססות בישראל, וחסכונות רבים (הודות למשכורותיהם הגבוהות), שכללו מניות, השקעות בחו"ל, אופציות בחברת ההייטק בה עובד עומר, וקופות חיסכון במספר בנקים.
"אמא שלי נפטרה וזה טלטל את החיים שלי", מספר עומר. "עשיתי כל מיני תהליכים ועבודה עם עצמי, והבנתי שאני רוצה להתגרש. רווית לקחה את זה מאוד קשה. היא הרגישה שהיא עשתה הכל בחיים 'לפי הספר' – לימודים, קריירה, ילדים – ובסוף מצאה את עצמה בכל זאת בגירושין. היא הרגישה נבגדת. יש לנו שלושה ילדים, אחד מהם עם צרכים מיוחדים, וגם זה הוסיף למורכבות".
"היא האשימה אותי שאני רוצה להתגרש כי אני לא רוצה לשתף אותה בירושה"
"היה לי מאוד חשוב לגמור את זה יפה", אומר עומר, "אבל אני רציתי למכור את הדירה ה'מוגזמת' שקנינו ורווית רצתה להישאר בבית עם הילדים, וכעסה עליי מאוד. היא אמרה שהיא השקיעה ברכוש המשותף שלנו את הירושה שקיבלה מההורים, ואני נפרד ממנה עכשיו, לפני שקיבלתי את הירושה הגדולה שלי. היא בעצם האשימה אותי שאני מתגרש ממנה כי אני לא רוצה לשתף אותה בירושה. היא נפגעה, אני נפגעתי, ובסוף הצעתי לה שנלך לגישור. לשמחתי, עם כל הכעס, גם היא רצתה לסיים את זה יפה, מהר, ועם הכסף אצלנו, ולא אצל עורכי דין" עומר מחייך.
"הגענו למשרד של המגשר יובל גיל, ומהר מאוד 'הרגשנו בבית'. חשוב לציין שלפני זה היינו אצל מגשרת אחרת ושנינו הרגשנו שהיא עושה עלינו מניפולציות רגשיות. אני הרגשתי שהיא יותר מדי מזדהה עם רווית, שהיא לא ממש שולטת במספרים, ושצריך כל פעם להסביר לה מחדש את נושא הרכוש. כשהגענו ליובל הרגשנו שהוא מבין את המספרים מאד מהר, ומתייחס בהגינות לשנינו,ואין אף צד מועדף. רווית הגיעה עם המון כעס שהיה צריך לרכך ולפרק, ואת זה יובל עשה מצוין.
"זה לקח אמנם כמה חודשים, אבל בסופו של דבר הגישור הסתיים בהצלחה. יובל מצא פתרונות יצירתיים וגאוניים להכול ושיחק עם כל הכלים כמו אמן שחמט. הוא ידע לנווט בין כל הרגשות, כל הדרישות, כל הכעסים והתסכולים גם ברגעים שהייתי בטוח שבחיים לא נמצא פתרון. ובסיכומו של דבר, שנינו רואים בתהליך הזה הצלחה ענקית. כל אחד קיבל את מה שחשוב לו, ואף אחד לא הרגיש שהוא הצליח 'להוציא' מהצד השני יותר ממה שהוגן – וזה סימן טוב!" (צוחק). "והכי חשוב, הצלחנו להסכים על מערכת טובה לילדים, כל המשפחה מרוצה!"
מעל 10,000 גישורים בשווי כולל של 60 מיליארד שקלים
כשפוגשים את יובל גיל בפעם הראשונה, קשה להסביר את זה במילים, אבל יש בחדר אנרגיה מאד מיוחדת. מיד כשעומדים לידו מרגישים מן שלווה מדבקת, שזה נהדר למגשר, אבל את דרכו המקצועית החל יובל בכלל כעורך דין שטוען בבתי משפט. הוא נחל הצלחות בבית המשפט, אבל לא הרגיש בנוח מבחינה מוסרית. הנפש שלו לא הייתה שלמה עם התככים, המריבות והקטנוניות שמעורבים בהליכים המשפטיים, והוא החליט לשנות מסלול.
להפתעת כולם, בתחילתה של קריירה מבטיחה כעורך דין, הוא עזב הכול, נסע ללמוד זן ממאסטר זן קוריאני, וחי במשך שנה שלמה במנזר, כנזיר. תוך כדי התקופה במנזר הוא הבין: הוא "רוצה להיות כלי של טוב בעולם".
כשהוא חזר לארץ, הוא היה אחד מהחלוצים, שהקימו את תחום הגישור בישראל.
מאז יובל הספיק לתרום רבות לפיתוח תחום הגישור בישראל, היה היו״ר המייסד של את ארגון המגשרים הישראלי, הקים מרכזי גישור, הכשיר מאות מגשרים, ומאחוריו כ-10,000 גישורים. תחת ידיו עברו מעל 60 מיליארד שקלים בתיקים של תהליכי הגישור, מהם תיק אחד בשווי 120 מיליון דולר. עם הניסיון הפיננסי האדיר שלו ויכולת הקשבה של מאסטר זן, יובל רואה ומראה לכל זוג מנעד ענק של אפשרויות ופתרונות, שמגשרים אחרים פשוט לא רואים.
אחד הקונפליקטים החריפים שיובל זוכר התקיים בין רחל, שעוסקת באחד ממקצועות הטיפול, לבין בעלה, שותף במשרד רואי חשבון גדול שחלקו במשרד מוערך בכ-50 מיליון ש"ח. לזוג ארבעה ילדים שחלקם כבר מחוץ לבית.
"בעלי אמר לי – נחלק את הבית ואת החסכונות, אבל מהעסק שלי לא תקבלי שקל!"
"היחסים בינינו תמיד היו סוערים", מספרת רחל. "רבנו המון, היו המון התפרצויות. עד שבאחת ההתפרצויות שלו הוא הודיע שזהו, מתגרשים. הייתי בהלם, לא רציתי לפרק את המשפחה. כשהתחלנו לדבר על זה, הוא אמר לי שנחלק את הבית, החסכונות והפנסיות חצי חצי, אבל 'מהעסק את לא תקבלי שקל'.
"הגעתי לגישור מאוד נסערת ועצובה, עדיין בהלם, כי הכול קרה כל כך מהר ולא היה לי בכלל זמן לעכל את הדברים. הייתי בחרדות ובחשש גדול מהעתיד, במיוחד מבחינה כלכלית. מאז שהתחתנתי חיינו ברמת חיים גבוהה והיה לי הכול, ופתאום אני צריכה לקבל החלטות גדולות על כסף, שאף פעם לא היה התחום שלי בבית. הרגשתי אבודה, פחדתי שאני אמצא את עצמי בלי בית, בלי כסף, שלילדים שלי לא יהיה איפה לגור.
"פחדתי לצאת למלחמה בבתי משפט. ראיתי את הנזקים של מלחמות כאלה, זה קורע משפחות."
"בעלי הודיע מראש מה הוא מוכן ולא מוכן לתת. לי היה ברור שלפי התכתיבים שלו אני אפסיד הרבה מאוד כסף שמגיע לי על פי חוק, אבל מצד שני פחדתי מאוד לצאת אתו עכשיו למלחמה בבתי משפט. ראיתי את הנזקים של מלחמות כאלה, ואיך זה קורע משפחות. הוא האבא של הילדים שלי! דאגתי לילדים ולא רציתי שהם ישלמו מחיר נפשי כבד על המאבקים שלנו. והאמת, גם לא היו לי את הכוחות הנפשיים להתמודד מולו. יובל הרגיש בדיוק מה עובר עליי, ומה עובר על בעלי. הוא הקשיב לי, הבין אותי, הושיב אותנו בחדרים נפרדים, וזה אפשר לי להרגיש יותר בטוחה ולשיח להיות יותר ענייני. רק מעצם הנוכחות שלו בחדר הרגשתי שהכעס נרגע ושאני יכולה לחשוב יותר בהיגיון.
"מאותו רגע התקשורת שלי הייתה רק מול יובל, והיו לי אתו שיחות נפש מאוד ארוכות ופתוחות. אף פעם לא פגשתי בן אדם כזה, שאפשר להגיד לו הכול, גם את הדברים הכי מכוערים ומגעילים, והוא פשוט לא שופט אותך. זה אפשר לי לשחרר הרבה קיטור וניטרל הרבה מהלחץ שהייתי בו.
"היו פעמים שחשבתי שהכול הולך להתפוצץ ושבחיים לא נגיע להסכמות. שבעלי בחיים לא יוותר ולא יסכים למה שאני רוצה. אבל בדיוק במקומות האלה, שהייתי בטוחה שיובל הולך להילחץ ולהרים ידיים, הוא חייך, ועם החיוך שלו גם אנחנו נרגענו ואפשר היה להתחיל מחדש.
"אם לא תרגישי שהחלוקה הייתה הוגנת, יהיה לך קשה לשחרר ולהתקדם בחיים"
"הייתה ליובל יכולת כזאת בלתי מוסברת להבין אותי בלי מילים, ולפעמים עוד לפני שדיברתי, הוא כבר ידע מה אני רוצה. למשל, אחד הדברים שהכי ריגשו והפתיעו אותי קרה אחרי שכבר נתתי ליובל תשובה שאני מסכימה לחתום. הסכמתי, אבל בתוכי הרגשתי שאני מתפשרת, הרגשתי שאני הולכת לחתום רק כי אין לי כוחות יותר, ולא כי אני מקבלת את מה שאני באמת רוצה. איכשהו, יובל הרגיש את זה. כי יום למחרת הוא בא אלי ואמר לי 'אם לא תרגישי שהחלוקה הייתה הוגנת, יהיה לך קשה להשתחרר ולהתקדם בחיים, ובגלל זה לא נעצור כאן'. בסוף אותו היום, נוסף לי בהסכם עוד מיליון שקל.
"בסוף שנינו הרגשנו מרוצים וכל אחד קיבל את מה שחשוב לו. אני מלאת תודה והערכה ליובל, כי בזכותו באמת הצלחתי להשאיר את הגירושין מאחוריי".
"לא האמנתי שבעלי ישחרר שקל וישחרר את הכעס שלו עלי, אבל בסופו של דבר לא רק יצאנו מרוצים, גם יצאנו מחייכים, בזכות יובל"
"אני לגמרי זוקפת לזכות יובל שצלחנו את תהליך הגישור, לא האמנתי שבעלי ישחרר שקל וישחרר את הכעס שלו עלי, אבל בסופו של דבר לא רק יצאנו מרוצים, גם יצאנו מחייכים, וזה אפשר לי ולבעלי להתקדם וליצור בינינו מחדש חברות וקשר טוב גם אחרי הגירושין".
יובל גיל, למה בעצם צריך גישור? מה רע בתהליך הרגיל עם עורכי דין ובתי משפט?
"הליך משפטי הוא הרבה התעסקות במה היה, בעבר, במי אשם ומי חייב למי. לכן זה תהליך ארוך, כואב ויקר, שיכול להימשך על פני הרבה שנים – ואלה שנים מבוזבזות של החיים. תהליך הגישור מתעסק בעתיד, במה יהיה. אנחנו רוצים ששני הצדדים יצאו בתחושה שהם קיבלו מענה לצרכים ולאינטרסים שלהם, כדי שיוכלו באמת לשחרר, ולהתקדם לחיים החדשים.
"הליך משפטי הוא ארוך, כואב ויקר, אלה שנים מבוזבזות של החיים"
"גישור גם עולה כ-10% מתהליך משפטי. גירושין עם עורכי דין, לעומת זאת, יכולים לפעמים לעלות כמו דירה קטנה. לא חבל? ולנזק הנפשי שנגרם לכל המעורבים בתהליך, במיוחד לילדים, בכלל אין מחיר…
מה קורה כשהסיפור מורכב? כשאחד מבני הזוג הגיע מבית עם כסף? כשיש בגידה?
יש מקרים בהם אחד הצדדים מגיע עם הרבה כסף "מהבית", וסביב זה נוצר קונפליקט, ואם מצטרפת "לחגיגה" גם בגידה, הסיפור הופך למורכב אפילו יותר. המקרה של אלעד ושרית (שמות בדויים) ממחיש את המורכבות. הם בתחילת שנות החמישים לחייהם, גרים באזור המרכז והורים ל-3 ילדים.
"כשלא הצלחתי לפרנס את הבית, היא בתגובה התחילה רומן מהצד"
אלעד: "למשפחה של שרית יש עסק מאוד מצליח, יש שם הרבה כסף והם היו יכולים לעזור לנו לקנות בית ולהתייצב כלכלית. אבל הם ראו בנו זוג לא יציב והחליטו לא לקנות לנו בית, בניגוד לילדים האחרים במשפחה.
"שרית היא מאמנת ובעיקר תלמידה נצחית, כך שעיקר עול הפרנסה היה עליי. אבל כשלא הצלחתי לפרנס את הבית, היא בתגובה התחילה רומן מהצד. מאוד כעסתי על הרומן שלה וגם על ההורים שלה, שלא האמינו בנו מהתחלה. הרגשתי שאחרי שהבאתי את הילדים, לא צריך אותי יותר. כשהיא הציעה שנלך לגישור הגעתי מאוד סקפטי, מאוד כועס, הייתי על הסף של לפוצץ הכול".
"יובל, לא ברור איך, הצליח כבר בפגישה הראשונה לדבר עם כל אחד מאיתנו בשפתו. לדוגמה, שרית מאוד רוחנית, ואני ממש לא. בהתחלה חשבתי שהיא בחרה איזה מגשר 'רוחניק', אבל מסתבר שעם שרית הוא דיבר יותר בשפת הרוח, ואיתי השיחה הייתה מאוד עניינית ובגובה העיניים. התרשמתי ממנו והרגשתי שאני יכול לתת בו אמון.
"בסופו של דבר, עם כל הכעס והמטענים, שנינו עשינו הרבה ויתורים והצלחנו לסיים את זה בצורה יפה ומכובדת ולשים את הפרק הזה מאחורינו".
מה עושים כשיש פנסיה תקציבית לאחד מבני הזוג?
אחד המקרים שמצריך חשיבה יצירתית והרבה תשומת לב בגישור זוגי הוא כאשר לאחד מבני הזוג יש פנסיה תקציבית, כמו אנשי צבא קבע, עובדי מדינה, חברת החשמל, אוניברסיטאות וכדומה. זהו המקרה של ניצה (שם בדוי), תושבת ישוב מבוסס בשרון שהגיעה לתהליך הגישור בשנות ה-60 המוקדמות לחייה במטרה להיפרד מבעלה ואבי שלושת ילדיה:
"עברתי תהליך אישי שגרם לי להבין שאני לא רוצה לחיות יותר כמו שחיינו. בעלי לשעבר היה בכיר בחברה ממשלתית ויש לו גם עסק פרטי. אני רוב השנים גידלתי את הילדים, למדתי הרבה וגם עבדתי קצת, אבל בלי ממש לפתח קריירה. במה שנוגע לנכסים היה לנו את הבית שלנו, העסק של בעלי, הפנסיה התקציבית שלו, שרק היא לבד כמה עשרות אלפי שקלים בחודש, ועוד קופות וקרנות שנצברו במהלך שנות עבודתו.
"בעלי רצה להישאר בבית ולהמשיך להיות הורה לילדים שעדיין גרים בבית. אני רציתי את החצי שמגיע לי בפנסיה שלו ואת השווי של חצי מהבית, אבל מבחינה תזרימית בעלי לא היה יכול לעמוד ברכישת הבית.
"בסופו של דבר הגישור הסתיים בהצלחה וכל אחד מאיתנו קיבל את כל מה שהוא רצה. אני קיבלתי חצי מהפנסיות והקרנות של בעלי, ובעלי נשאר לגור בבית עם הילדים. בהמשך הוא יוכל לקנות ממני את החלק שלי בבית, אם ירצה.
"אגב, הבנתי מיובל שזה אחד ההבדלים בין גישור לגירושין בבית משפט. בבית משפט חייבים למכור את הבית מיד אחרי פסיקת בית המשפט. בגישור אפשר להתאים את תזמון המכירה או העברת הכסף לכל מועד שאנחנו מסכימים עליו. יש הרבה יותר גמישות".
יובל, איך אתה מצליח להתמודד עם תיקים כל כך גדולים ומורכבים, במקום שמגשרים אחרים אולי היו נכשלים?
"בזכות עשרות שנים של תרגול זן, אני יודע להישאר ניטרלי ולתת לשני הצדדים תחושה שאני רואה אותם ואת הצרכים שלהם, בלי שיפוטיות. זה תורם לתחושת ההוגנות שלהם בתהליך. לכאורה, כל מי שלומד גישור אמור להישאר ניטרלי, אבל הזן מלמד אותך גם לראות את שני הצדדים בתהליך בעיניים מיטיבות ולא שופטות.
"אני שם את עצמי בנעליים של מי שנמצא מולי, מה חשוב לו? מה חשוב לה? איך ייראו החיים שאחרי עבור כל אחד מהצדדים? זה אחד הדברים שמאפשרים לי להצליח במקומות שאחרים אולי נכשלים.
"בנוסף, הניסיון שלי של 20 שנה בגישור סכסוכי בנקאות, נדל"ן ופיננסים, מאפשר לי לראות מנעד באמת רחב של פתרונות, אפילו בתיקים גדולים ומורכבים מאוד. מדובר בפתרונות יצירתיים שיכולים להיות מקובלים על שני הצדדים, ושופט לעולם לא יוכל להציע אותם, כי החוק לא מאפשר לו. אבל עם הסכם גישור חתום, בית המשפט יאשר בלי בעיה. לדוגמה, החוק מחייב למכור בית ולחלק רכוש מיד עם הגירושין, בעוד שבהסכם גישור ניתן לקבוע שהבית יימכר מאוחר יותר, מכל מיני סיבות שמתאימות לזוג.
"עוד דוגמה – שופט חייב לחלק שווי של עסק שווה בשווה בין בני הזוג, ובהסכם גישור אפשר להגיע להסכמות אחרות, כמו לא לחלק באופן שווה, אבל לפצות על זה בחלוקת חסכונות או נדל"ן.
החלוקה של העסק שהוקם בעשר אצבעות ובמאמץ אדיר הובילה לוויכוח לא פשוט
כשיוסי ומירב (שמות בדויים), זוג בתחילת שנות ה-60 לחייהם מצפון הארץ, החליטו להתגרש, למרות הפרידה, היה חשוב מאוד ליוסי לדאוג לעתיד של מירב. אבל חלוקה של העסק שהקים בעשר אצבעות ובמאמץ אדיר רק שלוש שנים קודם לכן, הביאה את הזוג לוויכוח לא פשוט.
"כשהתקרבתי לגיל 60, הבנתי שאם אני רוצה להגשים את החלום שלי ליצור לעצמי הון ולפתוח עסק עצמאי, אז זה הזמן, אי אפשר יותר לדחות את זה. אנחנו מדברים על שנים בודדות לפני הפנסיה, וזו לא החלטה פשוטה לוותר על הביטחון הכלכלי שלנו כמשפחה בגיל הזה. אבל למרות הסיכון, החלטתי ללכת על זה, ומירב מאוד תמכה ועודדה אותי לעשות את זה.
"פתחתי את העסק עם 2 עובדים ממש לפני הקורונה. למזלנו, התחום שאני מתעסק בו זכה לפריחה דווקא בזמן הקורונה, והיום יש לי בעסק יותר מ-30 עובדים. אבל במקביל, עם כל הלחצים שקשורים בניהול עסק, היחסים ביני ובין מירב הלכו והידרדרו. אחרי שנתיים, אמרתי לה שאני רוצה להתגרש, היא לא רצתה והייתה בלחץ, אז הסכמתי לדחות את הגירושין בשנה.
"לא יכולה לישון בלילה מרוב חרדה: מה יהיה איתי? איך אסתדר? איפה אגור? איך אגמור את החודש?"
"מירב הייתה בלחץ נוראי, ממש בחרדה קיומית כלכלית, וחזרה בה מהסכמה שלנו ששווי החברה יהיה בהתאם לערך שהיה שנה קודם. בינתיים השווי של החברה עלה מאוד, והיא דרשה חצי מהשווי הנוכחי שלה.
"רתחתי. היה לי מאוד חשוב שלמירב יהיה כל מה שהיא צריכה כשאנחנו נפרדים, אבל המשמעות של לחלק עכשיו את החברה חצי-חצי זה שאני צריך להביא לה עכשיו 2 מיליון שקל במזומן. מאיפה אני אביא את זה? אני לא בא ממשפחה עם כסף, אין לי בצד שני מיליון שחסכתי, אין לנו אפילו דירה משלנו… יחד עם כל ההלוואות שלקחתי כדי להקים את העסק, והמשכורות שאני משלם כל חודש, זה אומר פשוט לשעבד את החיים שלי. "לא הייתי מוכן לזה, כבר העדפתי לסגור את החברה ולחזור להיות שכיר.
"כשהגענו ליובל, הוא מאוד הבין והיה קשוב למצוקה של מירב, אבל גם הבין את הבעיה שלי. הוא היה מאוד לא שיפוטי."
מירב מוסיפה: "כשנכנסנו לתהליך הגישור, לא יכולתי לישון בלילה מרוב חרדה, כל הזמן שאלתי 'מה יהיה איתי? איך אני אסתדר? איפה אגור? איך אגמור את החודש?'. לא ידעתי בדיוק מה אני רוצה ומה הכיוון לפתרון. זה פשוט היה מפחיד.
"יובל הבין מהר מאוד, בלי יותר מדי דיבורים, מה כל אחד מאיתנו רוצה. הוא שאל את שנינו מה אנחנו צריכים, ואותי הוא שאל מה אני מתכוונת לעשות עם הכסף אם אקבל את הסכום שדרשתי. הסברתי לו שאני רוצה דירה משלי, כי אני לא רוצה להיכנס לעשור השביעי שלי בלי כלום.
"הוא פשוט מצא דרך להוציא אותנו מהמבוי הסתום שנקלענו אליו"
"חלמתי על דירה מסוימת שראיתי ורציתי לקנות, ויובל שאל אותי: 'אם תקבלי את הדירה, את מוותרת על הדרישה שלך לקבל שני מיליון שקל עכשיו במזומן?' אמרתי לו שכן, ומאותו רגע הוא פשוט מצא דרך להוציא אותנו מהמבוי הסתום שנקלענו אליו. פתאום נהיה לי הרבה שקט ורוגע. היופי זה שהוא בנה מודל יצירתי שגם אני וגם יוסי יכולים לחיות אתו בשלום.
יובל גיל, אתה עוסק הרבה בתיקים מסחריים ובארגונים גדולים. למה בעצם אתה מתעקש לעבוד גם עם זוגות בתהליך הקשה והכואב הזה של גירושין?
"כנראה שזה קשור לסיפור החיים שלי", יובל מספר, "כשהייתי ילד, ההורים שלי רבו בלי סוף, וכשהייתי בן 9 הם הפסיקו לחלוטין לדבר אחד עם השני. קשה להסביר איזו פגיעה זו בילד. אתה גדל בעולם חצוי ולא יודע את זה. התקשורת בין ההורים שלך עוברת כל הזמן דרכך, וזה שורט. בעיני, זוג שלא מתגרש בגלל הילדים או הסטיגמה זה הרבה יותר גרוע מזוג שרב כל הזמן ולא מתגרש. הרצון שלי למנוע את הסבל הזה מילדים זה אחד הדברים הכי חזקים שאני מביא איתי לחדר. אני אומר לזוגות שמגיעים אליי לבחור בגישור כי מבחינתי הדאגה לילדים היא במקום ראשון".
למי מתאים תהליך גישור איתך ולמי זה לא מתאים?
"הגישור מתאים לזוגות שרוצים תהליך קצר ונעים (ככל האפשר), ומאמינים שאפשר למצוא פתרונות, גם אם יש מורכבות, רכוש, ממון, ואפילו בגידות ברקע. הם מבינים שיש חיים אחרי הגירושין וכדאי ששני הצדדים יצאו בתחושה טובה ולא רק אחד מהם. מעבר לחלוקה הוגנת של הרכוש, מאוד חשובה להם טובת הילדים. הרצון הזה עוזר להם להתגבר על הכעסים והמריבות, ולעשות את המעבר מחיים כזוג לחיים של שני אנשים נפרדים בהורות משותפת".
מה הצעד הראשון שצריך לעשות אם רוצים להתייעץ איתך לגבי תהליך גישור?
"השלב הבא הוא להשאיר לי כאן בטופס את הפרטים שלכם ולעשות את הצעד הראשון לקראת השחרור מהסבל והתחלת החיים החדשים שלכם". לשיחת ייעוץ ראשונית, נא למלא את הפרטים שלכם כאן בטופס:
